מתוך המבואות לכרך "כל משלי לה-פונטיין" (תרגום ראובן וימר, תל אביב: דורון ספרים 2007. לאתר הספר http://wimmer.fables.googlepages.com/250 המשלים של ז'אן דה לה-פונטיין (1621-1695) הם יצירתו הנחשבת ביותר, והם זכו להצלחה מזהירה כבר בחייו. את 124 המשלים הראשונים הוא פרסם בהיותו כבן 47 ואת האחרים חיבר לפרקים עד שנות חייו האחרונות. הוא עצמו העריך הרבה יותר את ספריו האחרים, אך בחירת ההיסטוריה הייתה אחרת: הוא נכנס לפנתאון הספרות הצרפתית דווקא בזכות המשלים, כל תלמיד צרפתי לומד כמה ממשליו בעל פה, יצירותיו האחרות אינן מוכרות כלל, ורבות מאמרותיו המופיעות במשלים הפכו לפתגמים לא רק בצרפתית אלא גם בשפות אחרות. חיפוש בגוגל בערך "לה-פונטיין" מעלה יותר ממיליון אזכורים!במהלך השנים יצאו לאור כמה וכמה ספרי משלי לה-פונטיין, שכל אחד מהם כלל רק חלק מהמשלים. מהדורות אלו כוונו בעיקר לילדים, חלקם נכתבו כסיפורי מעשיות קצרים ונוסף להם מוסר השכל "חינוכי" שלא היה במקור. ספרו של יונתן רטוש יצא לאור בשנת 1959 בהוצאת ש. פרידמן, ונקרא כל משלי לה-פונטן. הוא הכיל רק את ששת הספרים הראשונים מ-12 ספרי המשלים של לה-פונטיין. בתרגומי ביקשתי להעמיד מהדורה שלמה-באמת של "כל משלי", להיות נאמן למקור ככל האפשר וגם לרענן את הנוסחים ולהתאימם לעברית של המאה ה-21.לה-פונטיין חיבר את משליו בצרפתית של תקופתו והשתמש במילים מן הצרפתית העתיקה. ניסיתי למצוא להן מקבילות ממקורותינו העתיקים כדי לשמר את הניחוח הנפלא והמשעשע של שפתו. הסופר והתאורטיקן הרוסי א"ק צ'וקובסקי אמר: "מילים קשות אינן מקשות על הילד להבין טקסט ספרותי" – קל וחומר על המבוגר. לכן השתמשתי (כפי שלה-פונטיין עשה בצרפתית) ככל שעלה בידי בכל רובדי השפה העברית, החל בתנ"ך, במשנה ובמדרש, המשך בלשון רבנים ובספרות העברית המתחדשת וכלה בשפת הפלמ"ח. בשפת הדיבור ובאוצר הדימויים של ימינו.השתדלתי לשמור על הקצבים המורכבים והמתחלפים בשורותיו של לה-פונטיין ולגשר מעל הבדל הניגון שבין השפות: השפה הצרפתית נקראת ומדוברת ב"לגטו", ואילו העברית היא שפה של "סטקטו". בעניין אחד חרגתי מהמקור: נטלתי את החירות לחלק לבתים את המשלים, שרובם נכתבו ברצף אחד (כמקובל בימים ההם וכנהוג עד היום – בשירה הצרפתית המעבר בין עניין למשנהו נעשתה על ידי הזחת שורות פנימה, אבל העברית נוהגת אחרת).לה-פונטיין שלט היטב בשפה הלטינית, הכיר את התרבוות והספרות של יוון ורומי והתעמק בה. במשליו הוא השתמש בשמות האלים, הנימפות והגיבורים המיתולוגיים (בעיקר כפי שהם מופיעים ברומית), שבזמנו היו מוכרים לכל משכיל. את אלו השתדלתי לבאר ככל יכולתי בהערות הנלוות לספר. כך עשיתי גם בשפע הרמזים הפוליטיים שקרצו לבני תקופתו ולאנשי החצר של לואי ה-14, שלה-פונטיין לא חסך מהם את שבטו.גוסטב דורה (1832-1883) חיבר את ספרו המאויר הראשון בהיותו בן שמונה. בהיותו בן 20 גילה את הליתוגרפיה ובחר בה כעיסוקו העיקרי. זכה לפרסום רב, בין היתר באיוריו לספריהם של רבלה, בלזק ודנטה ולספרו של סרוונטס דון קישוט. ב-1953 אייר את יצירותיו של הלורד ביירון, ועד מהרה צבר פופולריות בבריטניה. אייר יצירות ספרותיות, ובהן ספרו של אדגר אלן פו "העורב" וגם מהדורה חדשה של התנ"ך. השאיר אחריו יותר מ-11,000 עבודות מתחומים שונים. את משלי לה-פונטיין אייר ב-1865 (כמאתיים שנה אחרי כתיבתם) ב-250 איורים ועוד 85 תחריטי הדפס גדולים שהופיעו בכל המהדורות הרשמיות, והם המופיעים גם בכרך זה.
